Daf 35b
אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה מִקַּל וָחוֹמֶר. וּמָה שַׁבָּת שֶׁנִּידְחֵית מִפְּנֵי הָעֲבוֹדָה – אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ, עֲבוֹדָה שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ?
Rachi (non traduit)
Rachi
השתא דאמרת. מלא תבערו ואין רציחה דוחה שבת על כרחיך מהשתא אין רציחה דוחה עבודה מק''ו:
Tossefoth (non traduit)
Tossefoth
אין רציחה דוחה אותה. וא''ת ונימא דיו ומה רציחה אינה דוחה שבת בקום ועשה אף עבודה לא תדחה בקום ועשה אבל שב ואל תעשה דחיא שפיר ולמאן דלית ליה דיו היכא דמיפרך קל וחומר ניחא:
אמר אביי השתא דאמרת. וא''ת ולאביי נילף מת מצוה מק''ו דריש לקיש כיון דליכא למימר רציחה תוכיח וי''ל היינו דקאמר אביי היכי פשיטא לר' יוחנן למימר רציחה תוכיח שדוחה את העבודה הא איכא למימר שאין דוחה מקל וחומר ואם כן הדרא קושיין לדוכתין קשיא דר''ל:
אָמַר רָבָא: אִי הָכִי, לָא תְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה קָרְבַּן יָחִיד מִקַּל וָחוֹמֶר:
Rachi (non traduit)
Rachi
אמר רבא. אי האי ק''ו אתית למידרש תו לא מיתוקם מעם מזבחי דאי בקרבן יחיד הא איכא למידרש נמי ק''ו שנדחה מפני קרבן יחיד דקסבר נדרים ונדבות קריבים ביו''ט:
Tossefoth (non traduit)
Tossefoth
לא תהא רציחה. רבא נמי פשיטא ליה דלא מצי למימר הכי דא''כ לא מיתוקם מעם מזבחי אלא קאמר לאביי אי בתר ק''ו אזלת לאקשויי לרבי יוחנן ומפקו ליה לקרא מקרבן ציבור א''כ גם בקרבן יחיד לא מיתוקם אלא ודאי לא אמרינן קל וחומר:
אֶלָּא, הָא דִּכְתִיב: ''מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת''? הָהוּא לְקָרְבַּן יָחִיד, דְּלָא דָּחֵי שַׁבָּת.
תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם'', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ''וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם''. מָה ''מוֹשָׁבוֹת'' הָאָמוּר לְהַלָּן – בֵּית דִּין, אַף ''מוֹשָׁבוֹת'' הָאָמוּר כָּאן – בֵּית דִּין. וְאָמַר רַחֲמָנָא: ''לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם''.
Rachi (non traduit)
Rachi
ואמר רחמנא לא תבערו. אפי' לשריפת מיתת ב''ד:
והיו אלה לכם. בפרשת רוצחים כתיב גבי מיתות ב''ד:
מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ''כִּי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת'', שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בַּחוֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת. וְהָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ''מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת''? בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת, חוּץ מִמִּיתַת בֵּית דִּין. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ מִיתַת בֵּית דִּין? וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ''וְהוּמָת''? בְּחוֹל אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ בַּשַּׁבָּת?
Rachi (non traduit)
Rachi
או אינו אלא אפי' בשבת. קאמר והומת דק''ו לאו פריכא הוא דהאי דקא אמרת מקבורת מת מצוה היא גופה תיקשי לן ונימא דתידחי שבת מק''ו מעבודה ת''ל מושבותיכם והכי מפרש לה בפ''ק דיבמות:
או אינו אלא אפילו מיתת ב''ד. במשמע חילול והא מה אני מקיים והומת בחול ולא בשבת דק''ו פריכא הוא דאיכא למימר קבורת מת מצוה תוכיח שדוחה עבודה ואינה דוחה שבת:
שומע אני. והומת בין בחול בין בשבת דתיתי לך מק''ו מעבודה כדאמרינן לעיל:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: תְּנָא ''מוֹשָׁבוֹת'' קַשְׁיָא לֵיהּ. ''מוֹשָׁבוֹת'' – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? מִכְּדֵי שַׁבָּת חוֹבַת הַגּוּף הִיא, וְחוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בְּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ. ''מוֹשָׁבוֹת'' דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי?
Rachi (non traduit)
Rachi
מושבות קא קשיא ליה. לתנא ועלה קאמר מה ת''ל כל היכא דכתיב מושבותיכם בא ללמד בכל מקום שאתם יושבין ולהביא חוצה לארץ:
חובת הגוף היא. חובה המוטלת על האדם ואינה מוטלת על הקרקע כגון מצות שביעית ולא על פירות קרקע כגון ערלה וכלאים ותרומות ומעשרות ותנן בפ''ק דקידושין (דף לו:) כל מצוה התלויה בארץ כלומר על הקרקע ופירותיו אינה נוהגת אלא בארץ וכל שאינה תלויה בקרקע בין בארץ בין בחו''ל ויליף מע''ז:
Tossefoth (non traduit)
Tossefoth
מושבות מה ת''ל. והא דדרשי' בספ''ק דשבת (ד' כ.) בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד היינו משום דכתיב מושבותיכם ולא כתב מושבות וכי תימא כוליה להכי הוא דאתא א''כ לכתוב בכל גבולכם אלא מדכתיב לשון מושבות דרשינן ב''ד וא''ת כוליה לב''ד ולההיא דשבת הוא דאתא ומנא ליה לרבי יוסי ללאו ולרבי נתן לחלק וי''ל מדכתיב לא תבערו ולא כתיב לא תעשו מלאכה בכל מושבותיכם דהוה דרשינן ב''ד וההיא דשבת אבל אתה עושה מלאכה במדורת בית המוקד:
מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אִי לְרַבִּי יוֹסֵי – לְלָאו יָצָאת, אִי לְרַבִּי נָתָן – לְחַלֵּק יָצָאת. כִּדְתַנְיָא: הַבְעָרָה לְלָאו יָצָאת, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לְחַלֵּק יָצָאת.
Rachi (non traduit)
Rachi
לחלק יצאת. מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא שלא תאמר עשאן לכל המלאכות בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת לכך יצאת זו להקיש אליה את כל הכלל ולומר לך מה זו מיוחדת שהיא אב מלאכה וחייבין עליה בפני עצמה שהרי הזהיר עליה לאו בפני עצמה אף כל שהיא אב מלאכה חייבין עליה בפני עצמה:
ופרכינן מה ת''ל אי לר' יוסי ללאו כו'. ללאו יצאת מכלל שאר המלאכות לומר לך שאין בה כרת וסקילה אלא לאו בעלמא:
אָמַר רָבָא: כְּבָר פַּסְקַהּ תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ''לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ'' – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?
Rachi (non traduit)
Rachi
מה ת''ל. הא ס''ד דאהבערה קאמר מה ת''ל הא כתיב (שמות כ':י') לא תעשה כל מלאכה:
כבר פסקה. דלא דחיא שבת:
רְצִיחָה גּוּפָהּ תִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת מִקַּל וָחוֹמֶר: מָה עֲבוֹדָה שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ''מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת''; שַׁבָּת שֶׁנִּידְחֵת מִפְּנֵי עֲבוֹדָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ?
Tossefoth (non traduit)
Tossefoth
שנאמר מעם מזבחי. ואפי' אין שם כהן ראוי לעבוד את העבודה נידחית וא''ת דמה שרציחה דוחה את העבודה לאו משום דרציחה דוחה את העבודה אלא משום דגברא לא חזי כדאמרינן (ברכות דף לב:) כהן שהרג את הנפש לא ישא כפיו שנאמר (ישעיהו א':
ט''ו) ידיכם דמים מלאו וכ''ש עבודה וי''ל דעל כרחיך חזי דהא לא מיחל לעבודה ונשיאות כפים חומרא בעלמא הוא ועוד י''ל דשאני נשיאות כפים לפי שהרג בידיו ואין קטיגור נעשה סניגור כדכתיב בההוא קרא ובפרישכם כפיכם אעלים עיני וגו':
אֲמַר לֵיהּ: רְצִיחָה תּוֹכִיחַ, שֶׁדּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
Rachi (non traduit)
Rachi
רציחה תוכיח שדוחה את העבודה. דכתיב מעם מזבחי תקחנו למות שאם היה כהן רוצח ורוצה לעבוד מביאין אותו לידון בב''ד ובלבד שלא יורידוהו מעל המזבח ממש אם כבר התחיל דכתיב מעם מזבחי ולא מעל:
Tossefoth (non traduit)
Tossefoth
רציחה תוכיח. וא''ת וליעבד ק''ו ממילה ולא מצי פריך מרציחה וי''ל מ''מ הוה מצי למימר רציחה תוכיח כי היכי דרציחה לא דחיא שבת אף על פי שדוחה את העבודה דדחיא שבת ה''נ קבורת מת מצוה לא תדחה שבת אף על פי שראינו את המילה דדחי שבת:
שַׁבָּת שֶׁנִּידְחֵת מִפְּנֵי עֲבוֹדָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא קְבוּרַת מֵת מִצְוָה דּוֹחָה אוֹתָהּ?
Tossefoth (non traduit)
Tossefoth
שבת שנדחית מפני העבודה. הקשה הר''ר יעקב דאורליינ''ש ונימא דיו מה עבודה לא מדחיא אלא בשב ואל תעשה אף שבת לא תדחה אלא בשב ואל תעשה ולמאן דלית ליה דין [ב''ק דף כה. ושם] היכא דמפריך קל וחומר ניחא וי''ל מ''מ איכא ק''ו דהשתא ומה עבודה שהיא קלה דוחה שבת קבורת מת מצוה לא כ''ש דלכל הפחות לא גרע מעבודה והא דאמר בסוף פרק כיצד הרגל (שם) ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברה''ר שהוא פטור החמיר עליהם ברשות הניזק לשלם נזק שלם מקום שהחמיר על הקרן ברה''ר שהוא חייב אינו דין שנחמיר עליו ברשות הניזק לשלם נזק שלם ואמרינן דיו מה ברה''ר חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק ואמאי לא אמרינן ומה שן ורגל הקל משלם בחצר הניזק נזק שלם קרן חמור לא כ''ש וי''ל דשאני הכא כיון דגוף העבודה נדחית מפני מת מצוה אין לנו לומר שתהא חמורה הימנו בשום מקום:

וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, יָכוֹל יִטַּמֵּא? אָמַרְתָּ: ''לֹא יִטַּמֵּא''.
Rachi (non traduit)
Rachi
יכול יטמא אמרת לא יטמא. דהא נזיר הוא וכתיב (ויקרא כא) על נפשות וגו' ואורך דברים הוא לשון המשנה זו יכול אף מת מצוה כן ת''ל ולאחותו דלא איצטריך אלא להאי וללמד אע''פ שיש עליו קדושה הרבה ועסקי מצוה לאחותו הוא דהזהיר הכתוב שלא ליטמא אבל מיטמא למת מצוה:
ושמע שמת לו מת. קרובו:
יָכוֹל, כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ כָּךְ אֵינוֹ מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וּלְאַחֹתוֹ''. לַאֲחוֹתוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source